נתוני רקע
1. דומה שאין עוררין שביום 18.3.09 ארעה לתובעת תאונה, הגם שנסיבותיה ושאלת החבות בגינה שנויות במחלוקת. באותו יום הגיעה התובעת עם בן זוגה, מר צ' א' (להלן - "א."), לחופשה באילת בבית המלון "מרידיאן אילת", בבעלותן של הנתבעות 2-1 (להלן - "המלון"). במהלך החופשה התכוונה התובעת להשתתף בחתונתה של חברתה הטובה, שאמורה הייתה להתקיים למחרת היום, 19.3.09.
2. מספר שעות לאחר שהתובעת וא' נכנסו לחדר במלון, ביקשה התובעת לרחוץ בג'קוזי שהיה ממוקם במרפסת החדר בו התארחה. לאחר מספר דקות, כך גרסת התובעת, היא ביקשה לצאת מהג'קוזי ולהיכנס אל החדר. ואולם כשהניחה את רגלה על גרם המדרגות הצמוד לג'קוזי, זז גרם המדרגות ממקומו והתרחק מן הג'קוזי כשרגלה מונחת עליו, באופן שהיא מעדה, נפלה ארצה ונחבלה. לנוכח טענת התובעת לרשלנות המלון הונחה בפניי תובענת הנזיקין שלה, אף כנגד הנתבעת 3, מבטחתו של המלון.
הנתבעות התגוננו בפני התביעה ובין השאר חלקו על החבות הנטענת.
3. הוריתי בהסכמה על הגשת תחשיבי נזק. לאחר שהצעתי לגמר התיק בפשרה לא התקבלה הוריתי על הגשת תצהירי עדויות ראשיות. מטעם התובעת הוגשו תצהיריהם של התובעת ושל א'. מטעם הנתבעת לא הוגשו תצהירים אך הוצגו מוצגים שונים. משכל אלו עמדו לנגד עיניי הסכימו ב"כ הצדדים כי יינתן פסק דין מנומק בדרך הרגילה על יסוד החומר שבתיק והגשת סיכומי טענות.
להלן אדון בסוגיות הצריכות לפנים לעניין הכרעתי.
שאלת החבות
4. כאמור, הונחו בפניי אך תצהיריהם של התובעת ושל בן זוגה, א'. מן התצהירים נלמד כי רק לאחר התאונה התברר לתובעת
"כי המדרגות שהיו צמודות לג'קוזי, ואשר מוקמו כאמצעי כניסה ויציאה ממנו, לא היו מקובעות לא היו מחוברות לג'קוזי ולרצפה, הגם שנראו יציבות לחלוטין, ועקב כך היו בלתי יציבות ומסוכנות" (סעיף 5 לתצהיר התובעת).
5. עוד עולה כי בעקבות התאונה האמורה הוזעק למקום קצין הביטחון של המלון, ועמו עובדי מלון נוספים. אלו צילמו את זירת האירוע, והרי הצילומים מצויים לנגד עיניי. עובדי המלון דאגו להזעיק אמבולנס ולהושיט עזרה שנדרשה לתובעת. משמע, הגם שבעקבות התאונה הגיעו למקום עובדי המלון, ובהם קצין הביטחון, לא נמסרה כל גרסה, אם באשר למראה עיניהם, לעניין זירת האירוע, ואם ככל שעסקינן בשאלת החבות, דרך כלל.
6. בכתב ההגנה נטען כי ככל שנפלה התובעת הרי מדובר בחלק מסיכוני החיים, ואין זאת אלא שהתובעת יצאה מן הג'קוזי בחוסר זהירות וחוסר תשומת לב.
רק כאשר הונח בפניי תחשיב נזק מטעם הנתבעות נטען כי חרף האמור בכתב התביעה אודות "גרם מדרגות", הרי
"מדובר בשרפרף עץ העשוי שתי מדרגות ונועד להקל על הכניסה והיציאה מאמבט הג'קוזי. שרפרפים מסוג זה משמשים למטרות ביתיות שונות והינם בטוחים לחלוטין. השרפרף עשוי מעץ שהינו חומר מונע החלקה. הוא נמוך, יציב וכבד ומתאים בדיוק למטרה זו" (עמ' 2).
7. ואולם האמור בתחשיב הנזק אינו מתיישב עם הנטען בכתב ההגנה. שהרי הגם שכתב התביעה דן במפורש ב
"מדרגות", הנה כתב ההגנה אינו מכחיש כל עיקר הגדרה זו. ואם בכך לא די הרי, כאמור, הנתבעות נמנעו מלהגיש תצהירי עדויות. ממילא אין בפניי כל עיגון עובדתי לטענה שמדובר בשרפרף.
8. עיינתי בצילומים שבפניי ונהיר לי לחלוטין שעיניי שוזפות גרם מדרגות, ובוודאי לא שרפרף. ואכן מדובר בגרם מדרגות עץ של שתי מדרגות. גרם מדרגות זה, ויזואלית, עשוי מאותו עץ שממנו עשוי הג'קוזי. עיצוב לוחות העץ שבו, ושמא אופני ההברגה שבו דומים עד מאוד לג'קוזי. ולטעמי, ניסיונן של הנתבעות "לשרפרף" את גרם המדרגות, אף הוא מתיישב עם רצונן להרחיק עצמן מן האחריות.
9. ומשאלו הם פני הדברים, כך הכרעתי, אין לי ספק כי כאשר גרם המדרגות האמור ניצב כשהוא צמוד לג'קוזי, יכול אורח המלון הסביר דוגמת התובעת, להיות סבור שגרם מדרגות זה הוא חלק אינטגראלי לג'קוזי, ומקובע אליו. דבר זה, כמסתבר, יכול להיות כפח יקוש למי שמבקש לצאת מן הג'קוזי, כשהוא סבור שהוא דורך על מדרגות יציבות ומקובעות, ומסתבר לו שלא כך הוא הדבר, שהרי רגליו דורכות על גרם מדרגות נייד, וממילא לא יציב.
10. אמצעי הזהירות, משכך, הם ברורים ופשוטים. די, לטעמי, בכך שכאשר החדרנית מסדרת את החדר לקראת כניסתם של אורחים חדשים, שתניח את גרם המדרגות כשהוא
נפרד מן הג'קוזי. די בכך שכדי להיכנס לג'קוזי יהא חייב האורח להזיזו ולהצמידו אל הג'קוזי, על מנת להצביע על כך שהוא יודע אל-נכון שמדובר בגרם מדרגות שאיננו מחובר או מקובע כאמור.
11. בסיכום טענות ב"כ הנתבעות, ותוך הרחבת חזית בוטה, נטען כי שרפרפים נטענים כאמור ניצבים בכל חדרי המלון וכן כי
"מכל האנשים הרבים שמשתמשים בג'קוזי שבחדרי המלון מדי יום והמדובר במאות אנשים כל יום, רק התובעת נפלה, דבר המעיד אף הוא שסיבת הנפילה אינה קשורה למדרגה אלא לבעיה או רשלנות מצד התובעת" (עמ' 2). אין צריך לומר כי אין בפניי כל עיגון עובדתי לטענה העובדתית המובהקת האמורה, ובוודאי שבדעתי להתעלם מטיעון זה.
12. ועוד טוענות הנתבעות, לנוכח תיעוד רפואי בעברה של התובעת, כי לתובעת יש עבר מכביד של תאונות ונפילות. וכך, בשנת 01' היא נפלה מגובה של 2 מטרים, בינואר 2005 היא נפלה מהמיטה ובמרץ 2005 היא נפלה במדרגות בבר.
ואולם משעה שהנתבעות ויתרו על חקירתה של התובעת, אין לי כל אפשרות לשאוב תובנה לחובת התובעת, בהקשר לאלה. שהרי יכול שהנפילות האמורות קרו בהקשר לרשלנותה האפשרית של התובעת ולחוסר זהירות שלה, כשם שיכול שהנפילות האמורות התרחשו בנסיבות "תמימות" לחלוטין, שאין בינן לבין חוסר זהירות, דבר וחצי דבר. למצער, הנתבעות אף לא ניסו להוכיח על ידי חוות דעת מומחה רפואי מטעמן, תוך ניתוח האירועים האמורים, כי אין זאת אלא שהתרחשותם הייתה חייבת להיות רק פועל יוצא של רשלנות של התובעת.
ועוד: גם לו סבור הייתי, דרך כלל, שעסקינן בתובעת בלתי זהירה מפעם לפעם, הדבר אינו משנה כהוא-זה ממאזן שיקוליי. המלון הסביר אמור לנקוט באמצעי זהירות סבירים, כלפי כולי עלמא, המוזמנים להתארח אצלו, ואחת היא אם דרך כלל הם זהירים יותר או פחות.